מומים עורקיים ורדיים של המוח הינם מומים נדירים יחסית הנובעים מחיבור בלתי תקין בין עורקים לורידים ללא רשת תקינה של נימים ביניהם. היות וורידים לא בנויים לשאת את עצמת זרימת הדם העורקית, הדבר עלול להביא לבקיעת של הורידים ולדימום, לרוב בתוך רקמת המוח.
תסמינים
לעתים נדירות מומים עורקיים ורידיים באים לידי ביטוי מבלי לדמם. רוב המומים נמצאים בתוך רקמת המוח ומדממים במרקם המוח יותר מאשר בנוזל העוטף את המוח בחלל התת עכבישי subarachnoid hemorrhage. אירוע הדימום מתייצג בהופעה פתאומית של כאבי ראש עזים בעורף ובמצח. לכך עשוי להתלוות בחילות, הקאות, אובדן הכרה או פרכוסים.
אבחון
האבחון מבוסס על בדיקת CT המצביעה על נוכחות של דימום. לעתים, במקרים של דימום זעיר במיוחד או ישן, יש צורך בניקור מותני על מנת לאתר שרידי דם בנוזל המוח. האבחון הסופי כולל צנתור מדומה או וירטואלי של עורקי המוח באמצעות CT או MRI כשלב מקדים לצנתור ממשי של עורקי המוח.
AVM כפי שנראה בצנתור מדומה
טיפול
שלוש שיטות טיפול מקובלות היום לטיפול במומים עורקיים ורידיים:
ניתוח לכריתת המום.
סתימת המום בדבק ייחודי במהלך צנתור. שיטה זו מועדפת היום בשל העובדה שאיננה כרוכה בניתוח, בעלת סיכון נמוך יותר מהסיכון הכרוך בניתוח ומאפשרת שחרורו המהיר של החולה החווה אי נוחות מינימאלית. לעתים, מבנה המום ו/או העורקים המזינים אינה מאפשר טיפול מסוג זה ויש צורך בניתוח כטיפול מחליף או משלים
מעלה שמאל: מראה המום במהלך ניתוח לכריתתו. ימין: מום עורקי ורידי במהלך צנתור לפני (מעלה) ואחרי (מטה) אמבוליזציה (סתימת דבק).
טיפול קרינתי מוקדי או קונבנציונלי במקרים בלתי נתיחים ובלתי ניתנים לטיפול בצנתור או כטיפול משלים בנוכחות שארית קטנה של מום.
טיפול רדיוכירורגי מבוסס על הקרנת הנגע באמצעות קרניים זעירות מכיוונים שונים בצורה שממזערת את הפגיעה ברקמות הסמוכות.